רקע ומטרות: רוב הזקנים עם דמנציה חיים בקהילה ועיקר עול הטיפול בהם מוטל על בני משפחה הקרובים להם. במחקרים שבדקו מטפלים עיקריים של זקנים עם דמנציה דיווחו המטפלים על עומס רב ועל פגיעה באיכות חייהם. במקצת המחקרים האלה נמצאו הבדלים בין קבוצות אתניות ברמות העומס ובעומק הפגיעה באיכות החיים. בישראל טרם נחקר הקשר בין מוצא לאיכות החיים של מטפלים אלו. המחקר נועד להעריך את רמת העומס ואת איכות החיים של המטפל העיקרי בזקן עם דמנציה בקהילה, לבדוק אם יש הבדלים במשתנים אלו בין מטפלים ממוצא אשכנזי למטפלים ממוצא ספרדי ולבדוק את הקשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים אחרים לבין איכות החיים של המטפלים. שיטות: במדגם נכללו 99 מטפלים עיקריים המשתתפים בקבוצות תמיכה המיועדות לבני משפחה המטפלים בזקנים עם דמנציה, מהם 65 ממוצא אשכנזי ו-34 ממוצא ספרדי. השיעור היחסי של הנשים בכלל המטפלים היה 80% בקרב אשכנזים ו- 91% בקרב ספרדים; נתונים סוציודמוגרפיים ובריאותיים נדלו באמצעות שאלון. העומס על המטפל נמדד באמצעות שאלון למדידת העומס על המטפל (CSI – Index Strain (Caregiver (הטווח 13-0, כשניקוד גבוה יותר משקף עומס גבוה יותר); איכות החיים נמדדה בשאלון למדידת איכות חיים של ארגון הבריאות העולמי (WHO Quality of Life-bref) בהתאם לארבעה תחומים: גופני, נפשי, חברתי וסביבתי (סולם של 20-4 בכל תחום, כאשר ציון גבוה יותר משקף איכות חיים טובה יותר). תוצאות: לא נמצא הבדל מובהק ברמות העומס ואיכות החיים בין נבדקים אשכנזים לבין ספרדים (ממוצע רמות העומס: 8.68 ו-9.01 בהתאמה,;p=0.58 ממוצע איכות חיים: בתחום הגופני – 13.63 ו-14.11 בהתאמה, p = 0.42; בתחום הנפשי – 13.20 ו-13.20 בהתאמה, p=0.99; בתחום היחסים החברתיים – 11.43 ו-12.08 בהתאמה, p=0.42; בתחום הסביבה – 13.72 ו-14.28 בהתאמה, p=0.26). בארבעת התחומים נמצא מתאם הפוך בין רמת העומס על המטפל לבין איכות חיים (גופני p